"אני חקלאי מהיום שנולדתי!", מתגאה ציון ג'אן. ואכן, ציון שנולד במושב שדה עוזיהו, בו הוא חי ובו הוא מעבד את המשק שלו כבר 46 שנים, רואה את עצמו בראש ובראשונה כחקלאי, גם אם נאלץ עם השנים למצוא אפיקי פרנסה נוספים המשיקים לעבודת האדמה.
בשנת 1950 עליו הוריו של ציון מטריפולי שבלוב והתיישבו באוהל סמוך חמושב שדב עוזיהו. כשהסתיימה בניית הבתים המושב הם קיבלו בית ומשק, בהם גידלו ארבעה בנים ובת אחת. ציון הוא הבן הממשיך, שקיבל את המשק והיום הוא מגדל בו ארטישוק, שומר וחצילים המיועדים לשוק המקומי.
למרות שציון רואה את עצמו כחקלאי שאוהב את החקלאות מאז ומתמיד. הוא מודה שהיום העיסוק בחקלאות לא קל ומתסכל. "השנים האחרונות לא טובות כמו בעבר, הכל קשה: הקרקעות, העובדים הזרים, המים…"
אבל ציון לא יושב בחיבוק ידיים ומבכה את מר גורלו. במשך השנים הוא חיפש ומצא ערוצים נוספים שיאפשרו לו להתפרנס, וגם להישאר קרוב לתחום החקלאות. "לקחתי הלוואות כדי לא לסמוך רק על החקלאות וליפול, החלטתי להתפרס על פני עוד ענפים הוא מציין. עם הכספים הללו קנה ציון 10,000 מיכלי דולב, אותם הוא משכיר לחקלאים, בעיקר בתקופת קטיף האבוקדו, אפרסמונים והאבטיחים.